X

אכלו אותה: הילדים האלה ‘נידונו מראש’ להשמנת יתר

מחקר חדש חושף גורם מעציב ומדאיג שגורם לנטייה להשמנה בקרב ילדים. האם מדובר בגורל ידוע מראש או בסיבה לאופטימיות באשר ליכולתנו למנוע מילדים לסבול מעודף משקל?

ילדים שמנים יושבים על ספה. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

חוקרים חשפו סיבה אפשרית חדשה להשמנת יתר בקרב ילדים – והכל מסתכם בשינוי קטן בקוד ה-DNA. על התגלית המצערת והשלכותיה נספר בעזרת Claude.

מחקר מבית החולים לילדים בפילדלפיה ואוניברסיטת פנסילבניה, שפורסם ב-Cell Genomics, איתר וריאנט גנטי שנראה כמגביר את הסיכון של ילדים ללקות בעודף משקל או השמנת יתר על ידי שיבוש התפתחותם של נוירונים קריטיים המווסתים את התיאבון במוח. השינוי כולל החלפה של G ב-A במיקום ספציפי על כרומוזום 12, שכבר זוהה בעבר כקשור לסיכון להשמנת יתר בילדות. באמצעות טכניקות גנומיות מתקדמות יותר משל המחקרים הללו, צמצם צוות המחקר את זיהוי הגורם ל"שגיאת הכתיב" הזו בקוד הגנטי.

הווריאנט משפיע על הביטוי של הגן FAIM2, המעורב ביצירה והישרדות של נוירונים בהיפותלמוס – מרכז הבקרה הראשי של המוח לוויסות תיאבון ומשקל. לילדים שנושאים את הגרסה ה’שגויה’ היו רמות נמוכות יותר של FAIM2 בנוירוני ההיפותלמוס בשלבי התפתחות מרכזיים.

כדי לחקור את ההשפעות, מדענים השתמשו בתאי גזע כדי לגדל נוירוני היפותלמוס במעבדה, והנדסו אותם כך שיכילו את גרסת G או A. התוצאות היו מדהימות: רק 11% מהנוירונים של וריאנט A המשיכו להתפתח לנוירונים מיוחדים המדכאים תיאבון, בהשוואה ל-61% מהנוירונים של וריאנט G.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי וריאנט גנטי זה אינו קובע מראש השמנת יתר. גורמים סביבתיים, כמו תזונה ופעילות גופנית, עדיין משחקים תפקידים מרכזיים – אבל המחקר כן מוכיח שילדים מסוימים עשויים להיות פגיעים יותר מבחינה ביולוגית לעלייה במשקל. כעת, קוראים החוקרים למחקרי המשך שיבדקו אסטרטגיות להתמודדות עם נטייה להשמנת יתר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר