מייבוא הנפט ועד החוסרים בסופר: איך ישפיע החרם הטורקי על הכיס של כולנו?

יחסי ישראל טורקיה ידעו עליות ומורדות רבות בכל פעם שישראל מבצעת פעולה צבאית כלשהי ברצועת עזה. אך הפעם נראה כי מדובר באירוע שונה – שנחשב לחסר תקדים, לא רק ביחסים בין שתי המדינות, אלא גם מבחינה עולמית. קשה לחזות את השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח של החלטת ארדואן, כיוון שעדיין לא ברור עד כמה רחוק תילך טורקיה במימוש ההחלטה ואכיפתה בפועל, ומה תעשה ישראל בתגובה – האם יוטל חרם נגדי ועוד.

נציין כי בשלב זה יש לא מעט סוגיות לא ברורות בהחלטת ארדואן, כמו למשל, האם החרם הטורקי ישפיע גם על ייבוא הנפט לישראל דרך טורקיה? נסביר: ישראל מייבאת נתח לא מבוטל של הנפט מאזרבייג'ן באמצעות צינור הנפט BTC - באקו-טביליסי-ג'ייהאן, אשר עובר ברובו בטורקיה. אם החרם שהטיל ארדואן על סחר בין טורקיה לישראל יתבטא בהספקת הזרמת הנפט מאזרבייג'ן - הדבר ייאלץ את ישראל לייבא נפט לישראל ממקורות אחרים. ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר לפניית "ישראל היום" כי "כפי שיידוע אנחנו לא מתייחסים למקורות היבוא של הנפט לישראל. המשרד ממשיך ועוקב אחרי כלל ההתפתחויות האזוריות, אין משמעויות לאספקה בשלב זה".

5% מסך הייבוא

ניתן להרגיע ולומר כי הייבוא מטורקיה מהווה כ-5% בלבד מסך הייבוא לישראל, ולא מדובר במוצרים שאין להם תחליף. עם זאת, בטווח הקצר, האירוע עלול להסב נזקים כלכליים שיתדלקו עוד יותר את גל ההתייקרויות במשק – הן בשל אי הוודאות שתיווצר בענף הייבוא והייצוא והן בשל הזמן שייקח לחברות הישראליות למצוא תחליפים.

ישראל מייבאת מגוון רחב של מוצרים מטורקיה דרך מוצרי מזון, טואלטיקה, טקסטיל, מוצרי חשמל, רכבים וכן חומרי גלם לתעשייה ובניה. "מרביתם מוצרים פשוטים טכנולוגית ולכן יש מגוון תחליפים", מסבירה בשיחה עם "ישראל היום" ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי שמתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה.

"אך ייקח זמן לאתר ספק חילופי, זה קרוב לוודאי יהיה יקר יותר וייקח זמן רב יותר לייבא, ויש גם חשש שמדינות נוספות יצטרפו במוצהר או שלא במוצהר לחרם על סחר עם ישראל ואז גם יהיה קושי בהשגת תחליפים. הצרכן ירגיש חוסרים בחלק מהמותגים שהוא רגיל אליהם ובמקביל יהיו העלאות מחירים בגלל פחות היצע", היא מוסיפה.

בין המוצרים המוכרים ביותר המיוצרים בטורקיה ניתן למנות את המוצרים הבאים: חיתולי פמפרס, מרכך כביסה מרוכז של בדין, סבוני ידיים וגוף של פלמוליב, חלק ממוצרי שמפו וסבון דאב. זאת ועוד, מיונז הלמנס, מיני מגנום באריזה שאינה קרטון, שמני זית של המותגים הפרטיים, יוגורטים של יורו מחלבות אירופה של ויליפוד, חלק מסוגי תה ליפטון, שוקולד גודאיבה, כיף כף מקלות וחלק מסוכריות מאסט. בנוסף, מייבאת ישראל מטורקיה מוצרי חשמל ופריטי אופנה. עם זאת, נציין כי כיום יש פחות ייבוא של ירקות כדוגמת עגבניות בעקבות המלחמה .

"לאור זאת שטורקיה היא אחת משותפות סחר המרכזיות של ישראל, יהיו להפסקה המיידית של יחסי הסחר השפעה כואבת וקשה. קרוב לוודאי שישראל תצליח למצוא תחליפים אך בהכללה העלות של מה שהיום ישראל מייבאת מטורקיה תגדל והדבר יוביל להתייקרויות. בטווח הקצר, יכולים להיות חוסרים נקודתיים, במיוחד לגבי מוצרים שאין ליבואן מלאים משמעותיים. במיוחד לגבי חומרי גלם לתעשיה ולבניה יהיו דברים שיותר בעייתים להחלפה בזמן קצר כגון אבן טורקית",  מסכמת לינדנשטראוס.

האלטרנטיבות יהיו יקרות יותר

לדברי הכלכלן הראשי של BDO, חן הרצוג, "החרם הטורקי ישפיע על הכיס של כלל אזרחי ישראל. טורקיה היא מקור ליבוא מוצרים מוזלים, והאלטרנטיבות ליבוא מטורקיה יהיו יקרות יותר. הפגיעה העיקרית תהיה בענפים שבהם יש משקל משמעותי ליבוא מטורקיה, תשומות לענף הבניה, מלט ירקות ומוצרי מזון. צריך לזכור שענפי הבניה והחקלאות כבר נפגעו קשה מתחילת המלחמה בגלל המחסור בידיים עובדות, והצירוף של מחסור כתוצאה ממגבלות יבוא מטורקיה עלול להחמיר את התייקרויות במחירי הדיור הפירות והירקות".

הרצוג הוסיף ואמר כי עם זאת, היבוא מטורקיה "מהווה רק חמישה אחוזים מהיבוא לישראל", כלומר כ-95 אחוזים מהיבוא לא מושפע מהחרם הטורקי. "החשש המרכזי הוא שהחרם הטורקי הוא סנונית ראשונה שתביא למגבלת סחר מצד מדינות נוספות, או מצד חברות גדולות בעולם. החרם הטורקי מזכיר לנו ימים אפלים של החרם הערבי על סחר עם ישראל, שהביא לכך שחברות בינלאומיות גדולות חששו לפעול בארץ. אם החרם יתגלגל לסנטימנט של ביטול עסקאות והשקעות זרות ותגובת שרשרת מצד מדינות נוספות, התוצאה יכולה להיות קשה מאוד מבחינה כלכלית".

"מכה לא קטנה שתגרור מחסור ועליית מחירים משמעותית״

 בעקבות הודעת שר המסחר הטורקי כי מדינתו עצרה את קשרי הייבוא והייצוא עם ישראל, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים עמית גוטליב מזהיר מ"קריסה של חברות ביצוע", ובכירים בשוק העסקי מסבירים על השלכות ההרסניות של המהלך על הבנייה בישראל, הן של מגורים והן של תשתיות.

"אני מפנה אצבע מאשימה כלפי המדינה", אומר גוטליב ומסביר: "כמו בנושא כוח האדם, המדינה בחרה להישען על סחר סחורות עם מדינה שאינה אוהדת אותנו מזה שנים, ולא עשתה דבר למצוא אלטרנטיבה. חברות הבניה מקבלות את הבשורה בצורה קשה, והענף גם ככה נמצא במצוקה אדירה מאז תחילת המלחמה בגלל חוסר בכוח אדם ובחומרי גלם".

ומי ישלם את המחיר הכבד?

"הפעם המצב חמור עוד יותר כיוון שהבצוע לא רק במגורים, אלא גם בתשתיות נשען על מלט וברזל המגיעים מטורקיה. הציבור ישלם מחיר כבד על כך שעבודות רכבת, בניית מוסדות ציבור, גשרים וכדומה, יתייקרו ואף ייפסקו לתקופה שאין לדעת כמה תתארך".

גוטליב מוסיף: "מדד תשומות הבניה צפוי להתייקר. אני לא רואה כיצד חלק מחברות הבניה תהינה מסוגלות להתמודד את ההתייקרויות של מוצרי הבניה ומעריך כי נראה כאן קריסה של חברות ביצוע. שוב הוכח כי ענף הבניה מופקר".

ירון בן אלי, יועץ ומלווה עסקי ומנכל וואלה שופס וקבוצת יו שופס לשעבר, אמר כי ״טורקיה הפכה בתקופת הקורונה לסין החדשה. בזמן שהייבוא מסין לוקח יותר זמן ויקר יותר, טורקיה קרובה, זולה ואיכותית. שער המטבע הטורקי נמוך מאוד ומייצר אטרקטיביות ביבוא. לאט לאט צמח לו הסחר עם טורקיה. כיום יש ייבוא מאוד משמעותי מטורקיה כמעט בכל תחום אפשרי. זו מכה לא קטנה שתגרור מחסור ועליית מחירים משמעותית״.

"ממליץ לצרכנים הישראליים להקדים ולהצטייד במוצרי חשמל"

גם ליאור חמו, מנכ"ל אתר הסחר "לאסט פרייס" מזהיר: ״ענף מוצרי החשמל עומד בפני מכה משמעותית, כאשר רבים ממוצרי החשמל שיש לכל אחד בבית מגיעים מטורקיה. החל ממכונות כביסה, דרך מדיחי כלים, מקררים, תנורים וכיריים- אשר מיובאים ומיוצרים בטורקיה".

חמו מוסיף: "המשמעות של הפסקת הייצוא לישראל עלולה להוביל לעלייה של עד 35% במחירים, ובמקרים מסוימים אף יותר מכך. הפסקת הייבוא מטורקיה תחייב את היבואנים לייבא סחורה דרך המזרח- וכאן יצטרפו לעלויות גם מחירי ההובלה הימיים המנופחים בשל האיום החות׳י".

"אני ממליץ לצרכנים הישראליים להקדים ולהצטייד במוצרי חשמל, בעיקר אם תכננתם לרכוש מותגים כמו בלומברג, בקו, בוש, קונסטרוקטה ורבים נוספים- המייצרים בטורקיה ומייבאים משם לישראל״.

ברקת הגיש תלונה

בתוך כך, שר הכלכלה ניר ברקת נפגש בסוף השבוע בפריז עם מזכ״ל הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ה-OECD מתיאס קורמן. השר ברקת הגיש לקורמן תלונה רשמית נגד טורקיה לאור החלטתה החד צדדית לעצור את הסחר הימי בין המדינות, וזאת משום שהמהלך הקיצוני של טורקיה "עלול לייצר אפקט מתגלגל ולפגוע בשרשראות אספקה בעולם וכי מדובר בהפרה של איזור הסחר החופשי הבילטרלי בין המדינות, הפרה של הסכמי ארגון הסחר העולמי ה-WTO וארגון ה-"OECD.

שר הכלכלה ניר ברקת למזכ״ל ה-OECD: ״ארדואן הוא רודן אנטישמי שפוגע באירופה כולה בהחלטה שמפרה באופן בוטה את חוקי הסחר הימי ומזיקה לרציפות האספקה העולמית. עצירת הסחר הימי בין המדינות פוגעת בעיקר בחברות אירופאיות שלא יוכלו לשלוח סחורות ממפעלים בטורקיה לישראל. אנו מצפים מה-OECD לנקוט בפעולות נגד טורקיה בשל ההחלטה ההזויה של ארדואן שמזיקה לכלכלה האירופאית כולה. על אירופה לשים גבולות לארדואן הרודן״.