מין חדש של פשפש שלא היה מוכר למדע וחי לפני כ-99 מיליון שנים בתקופת הדינוזאורים התגלה בענבר (שרף עצים) שהגיע ממיאנמר שבאסיה.
הפשפש ההיסטורי תואר לראשונה למדע על ידי דולב פבריקנט מהאוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר טניה (טטיאנה) נובוסלסקי, מנהלת אוסף הפשפשים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.
בין תכונותיו, בהשוואה למינים הידועים למדע, נמצאים צבעוניותו וצורותיו הייחודיות, שלדעת החוקרים שימשו כאמצעי הרתעה מפני טורפים. כמו כן, מעידים החוקרים כי עצם העובדה שצבעיו של הפשפש החדש נשמרו לאורך כל השנים על הענבר, מפתיעה לא פחות.
לרוב, חרקים עתיקים השמורים בתוך ענבר הם בעלי צבע צהבהב-חום, חיוור ואחיד, ואילו צבעים חדים וברורים נדירים יותר. השם שניתן לפשפש מתייחס אף הוא לצבעוניותו - Fabrikant & Novoselska 2024 Miropictopallium coloradmonens (גלימה מצוירת).
המחקר החדש פורסם בכתב העת המדעי Israel Journal of Entomology, ובו פירוט המחקר וממצאיו.
התגלית החדשה מסייעת לחוקרים להבין טוב יותר כיצד נראתה סביבת החיים והמגוון הביולוגי באותו אזור בתקופת הדינוזאורים לפני 99 מיליון שנים, להכיר טוב יותר את תפקידם של פריטים שונים בטבע ולבחון מי מהמינים שרדו, התפתחו או נכחדו לאורך מיליוני השנים. כמו כן, הכרת המגוון הביולוגי העתיק מסייעת לחוקרים לצפות ולהעריך טוב יותר את עמידותם ושרידותם של מינים בעתיד ואת השפעות ההתחממות הגלובלית ומשתנים נוספים על מינים רבים.
הענבר אותו חקרו במסגרת המחקר הגיע לחוקרים במסגרת מכירה פומבית, והוא אופייני לסוגי ענברים שנמכרים בשווקים באזור מיאנמר. סוגי חרקים, בני המשפחה אליה שייך המין החדש, מתועדים גם באזורים רבים, בהם בישראל ובלבנון, מה שמעלה את השאלה אם הפשפש החדש שזוהה היה בעבר גם מין מקומי באזורנו.
בתקופת הקרטיקון התיכונה, לפני כ-99 מיליון שנה, שררו על פני כדור הארץ תנאים אקלימיים חמים ולחים, שאפשרו התפתחות של מגוון עצום של חרקים, ביניהם חרקים גדולים ומיוחדים רבים. עד כה התגלו מאובנים של אלפי מינים של חרקים מתקופה זו, וחוקרים מעריכים כי מספר המינים שהיו קיימים בפועל היה גבוה בהרבה. רבים מהחרקים שחיו בתקופה זו נכחדו כתוצאה משינויי האקלים ותחרות עם מינים אחרים.
חקר מאובני חרקים מסייע לחוקרים ללמוד על ההיסטוריה של החיים על פני כדור הארץ ועל ההשפעות של שינויי סביבה על המגוון הביולוגי. מאובנים אלו מספקים מידע על התפתחות החרקים לאורך זמן, על האקולוגיה של מערכות אקולוגיות קדומות ועל הקשר בין חרקים לצמחים ולבעלי חיים אחרים. חקר זה חשוב גם להבנת ההשפעות של שינויי אקלים עכשוויים על המגוון הביולוגי ועל עתיד כדור הארץ.
פבריקנט אמר: "החרק ה'חדש' תורם להבנת העולם כיום, מכיוון שהוא מוסיף ידע על תקופת מפנה חשובה בהיסטורית החיים על פני היבשה. תקופת מקורו מאופיינת במגוון ביולוגי חסר תקדים ותחילת ההתהוות של מערכות אקולוגיות מודרניות בהרכבן".
ד"ר נובוסלסקי אמרה: "חרק חדש למדע היא תגלית חדשה ומרתקת ששופכת אור על האבולוציה של הפשפשים, אשר מספקת תובנות חדשות על מגוון החיים באמצע הקרטיקון ושעוזר לנו להבין טוב יותר את המגוון וההתפתחות של חרקים בתקופה הזו. ממצא זה גם מדגיש את החשיבות של חקר מאובני ענבר למחקר פליאונטולוגי. החרק, שתואר כסוג ומין חדש, נמצא בחתיכת ענבר שהשתמרה בצורה יוצאת דופן, שאפשרה לנו לחקור את המורפולוגיה שלו בפירוט ולזהות כי יש לו מספר מאפיינים ייחודיים המבדילים אותו משאר החרקים המוכרים מהענבר - עיניים ענקיות התופסות את רוב הראש והצבעוניות הרבה שלו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו